»

הדפס פוסט זה

מלכודות בצמחים טורפים

(Last Updated On: 24/10/2016)
דיונאה דנטאט Dionaea Muscipula Dentate

מלכודת פעילה
של דיונאה

מלכודות בצמחים טורפים

תקציר

צמחים טורפים גדלים בדר"כ במקומות דלים בחומרי הזנה. חלק ממקומות אלה כוללים ביצות, מדברים, אזורים קפואים, ואפילו עצים. בניגוד לצמח רגיל שמקבל חומרי הזנה מהקרקע, פיתחו הצמחים הטורפים מלכודות ללכידת חרקים ועיכולם. כך הם אינם תלויים בחומרי הזנה מהקרקע. כדי לפתח את המלכודות, במרבית הצמחים הטורפים עלי הצמח עברו "הסבה" – התמחות כלשהי, שתאפשר לצמח לקבל את חומרי ההזנה מהחרקים.

מלכודת פעילה

מלכודת פעילה הינה מלכודת המגיבה לגירוי כלשהו. חרק מפעיל את המלכודת, וגורם ללכידתו. המלכודת הכי מפורסמת היא של צמח הדיונאה, אשר מורכבת מעלה רגיל רחב, ואליו מחוברים שני עלי המלכודת.
בחלקו הפנימי של כל עלה מלכודת ישנן שלוש שערות. כאשר חרק נוגע פעמיים בשערות, שני העלים נסגרים במהירות על החרק, ולוכדים אותו. ככל שהחרק נאבק יותר, כך הוא נוגע בשערות יותר, והמלכודת נסגרת יותר חזק מסביבו.
למה פעמיים? כי אם טיפות גשם, רוח או חתיכת לכלוך נוגעים בשערות, חבל על הפעלת המלכודת.

שופרית לבנה Sarracenia Leucophylla

מלכודת נפילה
של שופרית לבנה

עם זאת, הדיונאה הוא לא הצמח היחיד עם מלכודת פעילה. למשפחת הנאדיד (Utricularia) יש שלפוחיות ובתוכן יש וואקום. כאשר חרק קטן נוגע בשערות הפעלה הנמצאות אל מול דלת המלכודת, הדלת נפתחת והחרק נשאב במהירות לתוך השלפוחית. פעולת השאיבה היא מהירה ביותר – פחות ממאית השניה.
בישראל היו בטבע בעבר שני מיני נאדיד, אשר תפוצתם היתה בעיקר בעמק החולה ובשרון, אך אלו נכחדו, ולמיטב ידיעתי לא נעשו פעולות להחזרתם לטבע. מיני נאדיד אלו הם נאדיד המים (U. australis) ונאדיד עדין (U. gibba). עוד על מינים בסכנת הכחדה אפשר לקרוא באתר הצמחים בסכנת הכחדה.

מלכודת נפילה

מלכודות נפילה ידועות בעיקר בקרב שלושה זנים עיקריים – כדניות, שופריות והליומפורות.
מדובר בעלה דמוי כוס, עם או בלי כיסוי, אשר מכוסה בשערות וחומרים חלקים. השערות בדרך כלל מכוונות לפתח המלכודת, ומוליכות חרקים לתוכה. בתוך המלכודת ישנן שערות מכוונות כלפי מטה, המקשות על חרקים לצאת. חלק מהחלק הפנימי של המלכודת מצופה בחומרים חלקים, אשר מונעים מחרקים להתפס על דופן המלכודת, ולטפס החוצה. בדרך כלל יש בתוך המלכודת נוזל עם אנזימי עיכול אשר מפרקים את הקורבן. חומרי התזונה נספגים חזרה בעלה. בחלק ממלכודות הנפילה אין נוזל מהצמח עצמו, והצמח מסתמך על משקעים שיספקו את הנוזל – לדוגמא בשופרית סגלגלה.

חמאית טינה 'Tina' zechri x agnata

מלכודת דבק
של חמאית

מלכודת דבק

כשמה כן היא – עלים המכוסים בסוכר דביק עם אנזימי עיכול.
בטלליות, מסביב לחלק מהעלה ישנן שערות, אשר בקצוות עיגולי דבק נוצץ.
חרקים נמשכים לעיגולים מנצנצים אלה, הנראה כמו טיפות מים מזמינות, אך כאשר הם נוחתים הטעות הגדולה מתגלה. ככל שהחרק מנסה להשתחרר, כך הוא בא במגע עם יותר שערות, ומתכסה ביותר דבק.
חלק מהעלים הדביקים כוללים יכולת תזוזה כלשהי, כמו בטללית קפנסיס, וכאשר החרק נאבק בדבק, העלה אט-אט מתקפל סביבו, ולוכד אותו יותר בחוזקה. כבר יצא לי לראות יתוש שהקריב רגל על מנת להשתחרר.
העלים מפרישים אנזימים המפרקים את החרק, והנוזל העשיר בחומרי הזנה נספג חזרה לתוך העלה.
בחמאיות, כל העלה מכוסה בדבק, וחרק הנוח על העלה, בדר"כ לא ממריא שוב.

 

שילוב מלכודות

טללית קפנסיס מצויה

עלה טללית קפנסיס
אוחז ביתוש

ישנם צמחים שפיתחו שילוב של שתי שיטות. טללית קפנסיס, לדוגמא, ידועה בכך. כאשר חרק נלכד בדבק שעל העלים, העלה מתחיל ללפף את עצמו סביב החרק, כדי שהחרק יילכד יותר טוב, והצמח יוכל להפיק ממנו יותר חומרי תזונה.
טללית ננסית אחרת (D. glanduligera) פיתחה עלים מיוחדים, שיעיפו במהירות חרק הנוגע בהם לכיוון מלכודות הדבק.
גם לחלק מהחמאיות יש יכולת תנועה מוגבלת. כאשר חרק נוגע ונדבק לעלה, קצות העלה מתעקלות כלפי פנים, על מנת להקשות על בריחת החרק.

 

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.ysraz.com/guides/traps/

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: