כדנית

(Last Updated On: 15/02/2019)

כדנית

תאור כללי

Nepenthes

כדנית

הכדנית היא צמח טורף ייחודי, מסוג ליאנה. ליאנה היא צמח שבסיסו באדמה, או בגובה נמוך יחסית, ושמטפס תוך הישענות על עצים ודברים אחרים, על מנת להגיע למקום מואר, כמו צמרות העצים.
עלי הכדנית מוארכים הגוונים של ירוק, ומקצותיהם יוצאת קנוקת, מעין שלוחה ארוכה, ובתנאים הנכונים ממנה מתפתח הכד.

בתחילת דרכה, העלים יוצאים זו מבסיסה של קודמתה, בצורה המזכירה שושנה, הכדים המתפתחים מעלים אלה נקראים "כדים תחתונים".
הכדים תחתונים גדולים ועבים יחסית, ובחזית שלהם בדרך כלל יש מעין סולם – שתי שורות של שערות העוזרות לכוון חרקים לכיוון הכד.

השלב הבא של כדנית היא של המטפס. בשלב המטפס מתפתח גבעול, אשר יכול להיות ירוק, אך לעיתים הופך לעצי, בהתאם לתמיכה הנדרשת מהגבעול. ככל שלצמח יהיו יותר אפשרויות להתפס על ענפים או תמיכות כדי לטפס, כך הגבעול לא יהפוך לעצי. המרחק בין עלה לעלה גדל, והקנוקת שלהם מתארכת, ואם היא מתקרבת לענפים או לתמיכות היא תסתלסל סביבן ותאחז בהן לתמיכה בזמן הטיפוס. בקצה הקנוקת יתפתח כד הנקרא "כד עילי".
הכדים העיליים ארוכים וצרים יותר מהכדים התחתונים, ולעיתים כשמשווים בינהם, נראה שמדובר בצמח אחר לחלוטין. הן הצבע והן הצורה שונה לחלוטין, והסולם שהיה בחזית לא נמצא.

כדנית Bloody Mary

כד עילי של כדנית בלאדי מרי

הסבר שמקובל להבדלים בין הכדים הוא שהכדים התפתחו ללכוד טרף שונה. כדים תחתונים התפתחו ללכוד טרף זוחל, דוגמת נמלים ופרוקי רגליים, ולכן הוא בנוי בצורה שתאפשר לחרקים "מטיילים" להכנס פנימה, אך לא לצאת. במקומות גבוהים יותר אין חרקים זוחלים, אלא חרקים מעופפים, ולכן הכדים העיליים התפתחו ללכוד חרקים מעופפים – היותם צרים יותר מקשה על חרקים להתעופף החוצה, ופעמים רבות צבעם הבהיר יותר גורם לחרקים לחשוב שיש דרך יציאה בתחתית, בכך שאור חודר בקלות רבה יותר דרך דופן הכד.

 

אזורי מחייה ושימור:

הכדניות מגיעות בעיקר מאזורי אסיה, מדגסקר וצפון אוסטרליה. אם תטיילו בשווקי אוכל באסיה, תוכלו אפילו למצוא כדניות ממולאות כמאכל נפוץ.
במקומות רבים הכדניות הולכות ונעלמות עקב התפשטות האדם לאזורים שהיו בעבר מבודדים, קריטת יערות ואזורי מחייה טבעיים של הכדניות לטובת שדות מראה וחקלאות, ואף אזורי תעשיה חדשים. ישנם מינים שנעלמו לחלוטין מהטבע, וקיימות היום רק באוספים של מגדלים ובגנים בוטאניים, עקב השמדת סביבת הגידול שלהם.
היום נעשים מאמצים רבים להצלת אוכלוסיות והפצתם בקרב מגדלים, רגע לפני שהאזור נכרת ומשוטח לטובת בניה או חקלאות. אחת החברות העוזרות משמעותית בהצלת כדניות היא Borneo Exotics, האחראית בין היתר על פיתוח זנים היברידיים חדשים, ואחראית לחלק גדול מהכדניות הנמכרות היום בעולם.
מסר מהמנהלים המופיע באתר הבית לחובבים הוא:

Nepenthes Louisa

Nepenthes Louisa

"עד לתחילת המאה העשרים, כדניות היו מאוד נפוצות בקרב מגדלים, במידה שווה לסחלבים, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה, הם כמעט ונעלמו בקרב מגדלים פרטיים, ולמעשה נשכחו עד לתחילת שנות השמונים. אנחנו רואים כעת התעוררות משמעותית בעניין בכדניות, וזאת בתקופה מרגשת, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת לנו לגדל מספר בלתי מוגבל של צמחים ללא השפעה על אוכלוסיות בר.

רבים ממאצנו מכוונים לייצור זנים נבחרים והכלאות חדשות, המציגות מאפיינים יפהפיים וקלות גידול, כפי שלא ראינו בעבר. אני שמחים להוביל את הדרך אל עבר המטרה של הפיכת צמחים נפלאים אלה זמינים לכל, כפי שקרה עם סחלבים לפני למעלה ממאה שנים. המחקר נעשה, הדרך מתגמלת בהמשך, ואנחנו יכולים לעמוד באתגר!"

ישנן יותר מ-150 זני כדיות, אשר מחולקות לקבוצות, כאשר ישנן שתי אפשרויות חלוקה עיקריות, לפי הגובה בו הצמח גדל:
הראשונה מחלקת את הכדניות לשתי קבוצות – כדניות ההר הגבוה, וכדניות ההר הנמוך, בהתאם לגובה מעל פני הים שם נמצא הזן. קו הגובה המחלק בין שני אזורים אלה הוא סביב 1,200 מטר מעל פני הים.
השניה מחלקת את הכדניות לחמש קבוצות – הר נמוך במיוחד (0-500 מ'), הר נמוך (500-1,000 מ'), הר בינוני (1,000-1,500 מ'), הר גבוה (1,500-2,000 מ') והר גבוה במיוחד (2,000 מ' ומעלה).

ההבדלים בין הקבוצות השונות נובע בעיקר בטווחי הטמפרטורה ביום ובלילה, וכן באחוזי הלחות. ככל שהצמח מגיע מאזור יותר גבוה, כך הוא יעדיף טמפרטורות יותר נמוכות במהלך היום, והפרשי יום-לילה יותר גבוהים.
באתר הזה תוכלו לראות חלוקה של כדניות לפי אזורי גידול שונים.

 

הכלאות (היברידים):

כדנית 'Nepenthes 'Ventrata

Nepenthes 'Ventrata'

בשנים האחרונות אנו מוצאים כדניות רבות בחנויות ומשתלות בארץ. כמעט כל כדניות אלה הן היברידיות, או הכלאות (בעברית), בין זנים שונים. מטרת ההכלאות הוא לפתח כדניות עמידות וקלות לגידול, מצד אחד, ומרהיבות במראה, מצד שני.
בין כדניות אלה נמנות הבלאדי מרי (הכלאה ventricosa x ampullaria), הוקריאנה (הכלאה ampullaria x rafflesiana), ונטרטה (הכלאה ventricosa x alata) ועוד…

 

תקופת גידול:

הכדנית גדלה במשך כל השנה. בתקופת החורף, כאשר הטמפרטורות יורדות, הכנית תאט את צמיחתה, אבל באביב היא תתחיל להוציא שוב עלים חדשים בקצב מהיר יותר.

 

מצע והשקיה:

כדנית 'Nepenthes x 'Hookeriana

Nepenthes x 'Hookeriana'

הכדנית אוהבת תערובת שתילה מאווררת היטב. כמה מאווררת? כלל אצבע – אם משקים מלמעלה על המים לזרום החוצה בתוך 15 שניות. יותר מזה והאדמה דחוסה מדי. תערובות לכדניות יהיו עם אחוזי פרלייט, סיבי קוקוס ואפילו חול גבוהים יחסית לכבול.
כדנית איננה כצמחים טורפים אחרים – היא גדלה באדמה שאיננה רטובה, ופעמים רבות אף תצמח בשקע של גזע עם מעט אדמה או עלים מרקיבים בפנים. כדנית יש להשקות מלמעלה אחת ליום-יומיים, ולאפשר לכל המים להתנקז החוצה. יש לעשות שימוש רק במים מזוקקים.
מקומות רבים ממליצים שלא להעמיד את הכדנית במים, על מנת שלא יתפתח ריקבון בשורשים, אך אני מצאתי שבתנאים מיוחדים הדבר ניתן – על העציץ להיות פתוח מהצדדים, כמו רשת, וגבוה מאוד מעל המים; על המצע להיות מאוורר במיוחד; על המים להיות טריים ומוחלפים לעיתים קרובות מאוד; על האויר להיות קריר יחסית, ובתנועה עדינה אך מתמדת מסביב לצמח. בתנאים אלה מצאתי שאפשר לגדל כדניות, כשהעציץ עומד במים, אך יש להזהר עם זה. אני לא ממליץ לנסות זאת בפעמים הראשונות עם הכדניות העדינות והחשובות שלכם.

 

שתילה מחדש:

כדנית מאוד, מאוד, רגישה לשינויים בשורשים. מסיבה זו, מומלץ לא לשתול מחדש את הכדנית, אלא אם אין ברירה.
סיבות לשתילה מחדש – המצע לא טוב עקב השקייה במים לא טובים, או רק כאשר הכדנית מש גדולה לעציץ שלה.
כאשר שותלים מחדש – אין לפרק את המצע הישן, אלא להוציא את המצע עם השורשים מתוך העציץ, וכמו שהוא – להכניס לתוך העציץ החדש, ולהוסיף מצע חדש מסביב לישן. בצורה זו השורשים לא יקבלו עקה (סטרס), והצמח יצמח לתוך המצע החדש שלו באופן חלק יותר.

פרח זכר של כדנית

פרח זכר של כדנית. צילום – ליז כהן

האכלה:

ניתן להאכיל כדנית בתולעי דם מיובשות, שעברו הרטבה. את תולעי הדם אפשר להכניס עם מלקחיים לתוך הכדים. יש לוודא שאין שאריות התלויות על שפת הכד, שכן השאריות ירקיבו ויגרמו לאובדן הכד. כמובן שאפשר להאכיל בכל זוחל, מעופף או מטייל שלוכדים, כל עוד הוא נכנס בקלות לכד, ולא מצליח לצאת.

 

תאורה:

הכדנית לא אוהבת תאורה חזקה במיוחד, אלא תשמח לקבל שמש של בוקר או ערב בלבד, ובשאר תאורה לא ישירה. אפשר גם לגדל מתחת לתאורת פלורוסנט מתאימה, אך לא חזקה וקרובה מדי.

 

לחות וטמפרטורה:

על מנת שכדנית תפתח כדים עליה להיות בסביבה לחה, רצוי מעל 70%. באזורי החוף היא תרגיש יותר טוב מאשר בפנים הארץ, אך על ידי ריסוס תדיר עם מרסס אפשר להשלים את החסר.
כאשר אנו מעוניינים לגדל כדנית, מאוד חשוב להבין את הקבוצה, לה הכדנית משתייכת.
כדנית מההר הגבוה תעריך טמפרטורות קרירות יותר, ולכן לא תתאים כצמח בית בישראל, בעוד כדנית ההר הנמוך תעדיף טמפרטורות גבוהות יותר, ואם נשלים את שאר התנאים – תהיה תוספת מעניינת לצמחי הבית.

הבדלים בין פרח זכרי וניקבי, מתוך אתר משתלת Triffid Park מאוסטרליה.

הבדלים בין פרח זכרי וניקבי, מתוך אתר משתלת Triffid Park מאוסטרליה.

 

פריחה:

בניגוד לצמחים טורפים אחרים, הכדנית היא חד-מינית. ישנם צמחים זיכריים, וישנם צמחים ניקביים. כל אחד יפתח פרח, אשר לו צורה מעט שונה.
מתוך הפרח הזיכרי ייצא אבקן דק אשר בקצהו מאבק. צורתו תזכיר מטריה פתוחה עם מוט דק.
מתוך הפרח הניקבי תצא העלי, כאשר היא בצורת אגס, ובקצה העליון תהיה הצלקת. הפרח הניקבי יזכיר בצורתו פטריה.
על האבקה לנוע מהפרח הזיכרי לניקבי. בטבע זה נעשה פעמים רבות על ידי חרקים, או על ידי הרוח עצמה.
אל תבהלו אם במשך שנים רבות לא יתפתח פרח על הכדנית שלכם. לוקח לכדנית שנים רבות לפתח פרח. בעיה נוספת – בישראל השוק מצומצם מאוד, ומרבית הכדניות מגיעות ממקור אחד או שניים, הרוכשים מאותו מקום בחו"ל. כתוצאה מכך, רוב הסיכויים שהצמחים שברשותכם יהיו מאותו המין.

 

שיטות רביה:

דרך מקובלת ופשוטה יחסית לשכפל כדנית היא על ידי ייחורים. כשכדנית נמצאת בשלב המטפס, יש אפשרות לחתוך את הגבעול למקטעים, ולשכפל את הצמח בצורה זו. הצמחים שיתקבלו עדיין יהיו זהים לצמח המקורי.
בהמשך אני מתכוון להעלות סרט על שיטה זו.
דרך נוספת – כאשר הכדנית חווה מתח (סטרס) או בעיה, או מדי פעם ללא סיבה, היא מוציאה שלוחות מבסיסה. לאחר שהשלוחות צימחו שורשים משלהם, אפשר לפצל אותן מצמח האם, ולשתול אותן בעציץ חדש.

 

 

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.ysraz.com/plants/carnivorous-plants/nepenthes/nepenthes/

28 תגובות

דלגו לטופס התגובה

  1. ירון שלום,
    יש לי כדנית שנרכשה לפני כ5 שנים.כשנקנתה היה שתיל קטן אחד בכד של 2 ליטר בערך, כיום הכדנית גדלה, התפצלה לכמה גזעים וטיפסה כמעט למטר גובה וכל זה באותו כד קטן.
    האם אפשר להעביר לכד גדול יותר עם מצע סחלבים פשוט שנקנה ממשתלה?יש הנחיות מיוחדות לתהליך?

    שאלה נוספת, מאז שהחל שלב הטיפוס, כמעט ואין כדים וגם גזע אחד נהיה חום באמצע, למטה יש עלים בריאים ואז מגיע קטע חום כהה יבש ובחלק העליון שוב עלים בריאים. האם זה כתוצאה מחוסר לחות או שהכד הקטן גם משפיע על המצב?

    1. שלום אליס,

      באופן כללי – מצע סחלבים בדרך כלל לא מתאים לכדניות, ועלול להכיל חומרים שונים בפנים המיועדים לסחלבים, או שעבר טיפול כימי.
      בנוסף, אני מניח שהכדנית שלך גדל במצע המכיל כבול ופרלייט ברובו, כמו רוב הכדניות שנמכרים בישראל.
      אם זה אכן המצב, רצוי להמשיך ולאפשר לו לגדול במצע המתאים לכדניות, ולא בארק או מצע סחלבים.
      בתקופה זו אני לא ממליץ להעביר כדנית לעציץ גדול יותר, אלא יותר בתקופת החורף, כאשר הכדנית בצמיחה איטית, ולא תמיד פעיל.

      בתקופת החורף כדנית בדרך כלל לא מוציא כדים חדשים, אלא רק כאשר הטמפרטורות עולות, ואיתן גם הלחות.
      המשיכי לאפשר לכדנית שלך להתחמם, ובמידת הצורך רססי אותו עם מרסס פעמיים ביום, בדגש על קצוות העלים, על מנת להעלות את הלחות.

      הקטע העצי של הגזע הוא תקין, ונוצר בדרך כלל מהצורך של הכדנית לתמוך בגבעול, ולאחר שהיו עלים שהתייבשו באזור זה.
      זוהי תופעה רגילה ותקינה אצל הכדנית.

      בהצלחה!

      ירון

      1. תודה על המענה.
        נראה שהמצע אכן מורכב מכבול ועוד איזה שבבי עץ כמו קליפה, אולי קוקוס. לא רואה שיש פרליט.

        האם בחורף יהיה ניתן להעביר לכלי גדול יותר?
        היכן ניתן להשיג מצע מתאים?
        בינתיים אני מקבעת את הגזעים הארוכים עם אזיקונים אבל מפחדת שישברו באיזשהו שלב, כל המבנה נראה לא יציב עם הכלי הקטנטן.

        1. שלום אליס.
          בחורף, סביב ינואר, התקופה הטובה ביותר להעביר את הכדנית לעציץ חדש.
          מצע ניתן לרכוש ממני, בלינק הזה.

          בטבע, הכדנית הוא צמח שנשען על צמחים אחרים בסביבתו, ולכן טבעי שתהיה לו תמיכה.
          אני מבצע הדליה לכדנית באמצעות חוטים, שתליתי ממתקן גבוה.
          הגבעול מחובר עם קליפסים ללולאות שעשיתי כל כ-20 ס"מ בחוט ההדליה.

          בהצלחה!

  2. ירון שלום,
    האם אפשר להשקות כדניות במי גשמים?

    1. שלום יניב,
      אין בעיה להשקות כדניות במי גשמים.
      שבוע טוב,
      ירון

  3. היי ירון,
    חלק מהכדים בכדנית שלי התייבשו בחצי התחתון שלהם, האם מומלץ לגזום אותם? (יש כדים אחרים שנראים מצוין)

    1. שלום יעל,
      כדים בדרך כלל מתחילים להתייבש מהחצי העליון, ולא מהתחתון. זוהי התנהגות תקינה של הכדנית, שכדים ישנים מתייבשים, והצמח סופח את חומרי ההזנה שלהם חזרה אליו.
      לאחר שיתייבשו במלואן, אפשר לגזור אותן ולזרוק.
      ירון

  4. ירון שלום
    תודה על הכתבה המעולה.
    לאיזה גודל מגיעה כדנית בוגרת לאחר מספר שנים? ואיזה גודל עציץ היא תצטרך?

    תודה מראש, אור

    1. אור שלום,
      גודל סופי של הכדנית תלוי בסוג, אך הן בהחלט יכולות להגיע לגובה של כה מטרים.
      הכדנית איננה צריכה עציץ גדול, אבל תצטרך במידות כאלו בתמיכה בעלים, שכן היא ליאנה, שמטפס ונשען על צמחים אחרים.
      ירון

  5. ערב טוב,

    את הכדניות שלי אני משקה במי ברז , הן אצלי כבר כמעט שנתיים ונראות טוב ומצמיחות כדים.
    האם השימוש במי ברז עלול לקצר את אורך החיים שלהן?
    (לצערי, אין לי אפשרות של קניה של מים מזוקקים מבלי לנסוע יותר לכיוון מרכז הארץ, לכן משתמשת במי ברז בלית ברירה)

    המשך שבוע טוב, מריה

    1. מריה שלום,
      יש מקומות בארץ שבהם מי הברז הם מי מעיינות או מאגרים שלהם רמת מומסים נמוכה מאוד ביחס למים רגילים, וכדניות היברידיות נפוצות מטבען יכולות לסבול מים קצת יותר קשים.
      אני ממליץ לך לרכוש מד TDS, ולבדוק את רמת המומסים אצלך.
      אולי התמזל מזלך, ותוכלי לגדל טורפים בקלות על מי ברז 🙂
      ירון

  6. היי, ירון.
    מה עושים עם שלדי הכיטין של החרקים שנאכלו ע”י הצמח?
    ראיתי סרטון שבו פתחו אחד הכדים, והיו בו הרבה שלדים של צרעות ועשים. הצלם אמר שתוכן הכד מסריח, וזה די צפוי, אם השלדים מתחילים להרקב.
    האם אפשר להפוך את הכד כדי לנקז ממנו את הנוזל והשלדים, או שהצמח ייבש בעצמו את הכד כשהשלדים יתחילו להרקב?

    1. מיכל שלום.
      לא הייתי דואג יותר מדי בנושא.
      רוב הכדניות לא פולטות ריח רע מהכדים, ולאחר תקופה מסויימת הכדים מתייבשים לבד.
      ירון

    • נתן גולדנברג on 17/12/2018 at 13:42
    • להגיב

    שלום ירון,
    כיצד יש להבדיל בין כד מכדי הכדנית שמת לבין כד בתרדמת חורף? מה לעשות עם כד שמת?

    1. נתן שלום,
      אני מניח שאתה מתכוון לשופרית, שכן כדנית לא נכנסת לתרדמת חורף. כדנית בחורף תצמח יותר לאט, ויש להגן עליה מקור קיצוני.
      השופרים הישנים של שופרית מתייבשים, וייראו כמו עלים יבשים. אז אפשר לגזום אותם.
      כל עוד הם ירוקים (גם חלקית), הם יפיקו תועלת מהעלה.
      ירון

  7. שלום ,האם ניתן להשתמש עבור כדנית במים מזוקקים הנמכרים ברשתות עבור רכבים (דוגמה של חברת SOLO) או עבור מגהצים של חברת סנו?
    תודה

    1. שלום,
      אכן אפשר להשתמש במים כאלו, אך חשוב לשים לב שהם לא מכילים בשמים, שלפעמים מוסיפים למים למגהץ.
      ירון

  8. הי ירון,

    עוד שאלה קצרה – האם צריך או כדאי לתת לכדנית דישון?

    תודה,

    אורי

    1. אורי שלום,
      לכדנית לא חובה לתת דישון.
      אני לא ממליץ, אבל יש כאלו המדשנים בדשן סחלבים מדולל מאוד בריסוס עלווה.
      ירון

  9. הי ירון,

    ממש מעניין,

    שתלתי כדנית אצלי בגינה מתחת לעצים והיא ממש צומחת נהדר ומצמחיה קנוקנות, אבל לא מצמחיה כדים. כל הכדים שהגיעו איתה מהמשתלה גוועו. אני תאר לעמי שזה עניין של לחות. למרות שאני גם באיזור תל-אביב כפי הנראה אין מספיק לחות. יש לך עיצה כיצד לגרום לה להצמיח כדים? אני מרסס אותה כל יום במים, אבל זה לא עוזר.

    1. אורי שלום,
      יתכן וישנה בעיה עם לחות, אך ישנן גם סיבות אחרות לכך שכדים לא מתפתחים.
      ישנם זנים היברידיים מסויימים שמפתחים מעט מאוד כדים ברגע שהם מגיעים לשלב הטיפוס.
      כמו כן, חשוב לוודא שהצמח לא מקבל עודף אור. כדניות לא אוהבות כמות אור גבוהה, בניגוד למרבית הצמחים הטורפים.
      סיבה נוספת יכולה להיות עודף השקייה שתגרום לכך שהצמח לא יפתח כדים. רצוי לשמור על אדמה לחה, אך לא רטובה. וכמובן – שימוש רק במים מזוקקים, מי גשם או מי אוסמוזה (גם לריסוס), לא מי ברז רגילים. אם היא בגינה, האם ייתכן שיש מקור מים נוסף המשקה או מרטיב את הכדנית?
      הכי חשוב – הרבה סבלנות. כדניות לא מגיבות טוב לשינויים בתנאים, וייתכן וייקח להן חודשים רבים מאוד להתאקלם לשינויים (לדוגמא, מתנאי חממה מבוקרת בה גדלו לתנאים התל אביב בסתיו). אם תיתן לכדנית את התנאים הנכונים לאורך זמן, היא בסופו של דבר תתאקלם, ותתחיל להוציא כדים חדשים.
      ירון

      1. תודה רבה ירון,

        אכן יש הרבה השקיה ושל מי ברז. יש טפטפת של הגינה שמגיע לתוך העציץ והאדמה ספוגה במים. היא עצמה צמחה יפה ולא מקבלת הרבה אור. אבל אשנה את ההשקיה שלה למים מזוקקים ולכמות קטנה יותר. כמה פעמים להשקות בשבוע? כרגע היא מקבלת השקיה כל יום.
        בקשר ללחות? האם כדאי לרסס אותה עם מים מזוקקים כל יום?

        וכמובן אחכה בסבלונות,

        תודה רבה,

        אורי

        1. אורי שלום,
          אכן כדאי לרסס את הכדנית כל יום עם מים מזוקקים, בעיקר בקצוות שמפתחות כדים.
          ירון

        • אורי ברטל on 26/10/2017 at 13:23
        • להגיב

        הי ירון,

        עוד שאלה אחת – מה הם מים מזוקקים – האם מים מזוקקים מתמי 4 מספיקים, או שעדיף מים מינרליים? מה הם מי אוסמוזה?

        דרך אגב, הכדנית נקלטה היטב והיא מוציאה עוד ועוד עלים וגדלה במהירות, רק לא מוציאה כדים.

        תודה,

        אורי

        1. הי אורי,
          מים מזוקקים הם מים שעברו תהליך שהסיר מהם את כל המרכיבים, פרט למים עצמם, דוגמת תהליך אוסמוזה או זיקוק.
          מערכות סינון מים שונות אינן מסירות את כל המרכיבים מהמים, ולכן אינן מתאימות לשימוש עם צמחים טורפים.
          ירון

  10. כתבה מעניינת מאד.
    שאלה קטנה, מבחינת תאורה , השמש של אחהצ-ערב אצלי חזקה, האם כדי להעבירו למקום מוגן יותר ועם אור מלא? דבר נוסף, הכדנית שלי מוציאה המון עלים ומטפסת אבל מעט מאד כדים נוצרים למה?.תודה מראש,גיא

    1. גיא שלום,
      כדניות לא אוהבות שמש חזקה, ומעדיפות הצללה חלקים. בטבע, הכנית חיה ומתפתחת במקומות בהן היא מוצלת על ידי עצים וצמחיה גבוהה.
      ייתכן והיא איננה מוציאה כדים עקב התאורה החזקה, אך סביר יותר להניח שהיא סובלת מלחות נמוכה. כדניות מעדיפות לחות גבוהה יותר, וכן תנאים עיקביים, ללא שינויים קיצוניים, על מנת להפיק כדים.
      בהצלחה,
      ירון

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: