חמאית ענק Pinguicula gigantea

(Last Updated On: 01/05/2020)

חמאית ענק

Pinguicula gigantea

חמאית Pinguicula gigantea

חמאית ענק

צמח חמאית ענק, הגדול מבין צמחי החמאיות, יכול להגיע לקוטר של חצי מטר. היום נפוץ באוספים רבים בעולם וניתן להשיגו, עדיין נחשב כצמח מדהים וייחודי, בזכות מאפייניו הנדירים.

רקע

צמח חמאית רב שנתי מקסיקאי הנחשב הגדול בעולם, אם לא הגדול ביותר. צמח זה התגלה באמצע שנות התשעים במקרה, במסע של אלפרד לאו במקסיקו, כאשר נשא את עיניו לצוקים הנישאים אל על וראה "כתמים" צהובים-ירוקים עליהם. הצמחים היו מספיק גדולים שניתן היה לראותם מרחוק. חמאית ענק גדל ישירות על הצוקים, בינות צמחי אגבה, חשוף לשמש המלאה באוויר הטרופי. כאשר לאו בדק את הצמח, הוא הופתע לגלות שהעלים הם טורפים משני הצדדים, דבר שלא היה מוכר עד אז. גודלו המרשים של החמאית ומאפייניו המיוחדים הביא לשימושו כהורה להכלאות רבות.

מבנה הצמח

צמח החמאית הענק הוא רב שנתי, עם מופע עלים יחיד בצבע ירוק בהיר עד צהבהב, וכמעט זהה בין הקיץ לחורף. העלים עצמם זקופים למחצה, כאשר הם יוצאים מגבעול מרכזי. גודלם יכול להגיע עד לכ-30 ס"מ לאורך, ו-8 ס"מ לרוחב, אך נדיר שבגידול ביתי הצמח יגיע לגודל זה. בניגוד לרוב החמאיות, לחמאית ענק ישנן בלוטות המפרישות "ריר" על שני צידי העלים (עליון ותחתון) והוא מסוגל ללכוד טרף על שני הצדדים. מבסיס הגבעול, וכן מחיבורי העלים לגבעול, יופיעו שורשים, אשר לוכדים לחות מהאוויר ומהמצע, ומסייעים בתפיסת המשטח עליו גדל החמאית הענק.

חרק לכוד בצידו התחתון של עלה חמאית ענק Pinguicula gigantea

חרק בצידו התחתון של עלה

האכלת הצמח

חמאית gigantea יצוד לבד מיני מעופפים קטנים או חרקים המתפתחים באופן טבעי בעציצים, ואין צורך להאכילו. בניגוד לרוב החמאיות, חמאית ענק ילכוד חרקים משני צידי העלים.

הפרח

צבע הפרח הנפוץ הוא סגול בהיר עם שוליים בצבע סגול כהה (var. Gigantea), ולמופע הפחות נפוץ – לבן (var. Alba). לפרח חמישה עלי כותרת נפרדים עליהם שערות, ולוע הפרח צהוב. העוקץ האחורי של פרח החמאית הענק הוא קצר ועבה יחסית. החמאית מסוגל להוציא עד 4 עמודי פריחה בו-זמנית, ובקצה כל עמוד פריחה פרח יחיד.

ריבוי

ניתן להרבות את החמאית הענק מזרעים, המתקבלים מהפריית צלקת פרח אחד על ידי אבקה המושגת מפרח של צמח אחר. בעוד שבטבע ישנם חרקים המבצעים זאת, בגידול ניתן לבצע הפריה עם קיסם. לא פעם, תהליך ההפריה עלול להרוס את הפרח. צמחים שיתקבלו מזרעים ייתכנו ויהיו שונים גנטית מצמח ההורה. גידול צמח חמאית מזרעים הוא תהליך איטי הדורש סבלנות, ויכול להמשך שנים.

חמאית Pinguicula gigantea

חמאית ענק

אפשרות נוספת לריבוי היא באמצעות ייחורים. זהו תהליך המאפשר קבלת צמח בוגר במהירות גבוהה יותר. לצפיה במדריך הכנת ייחורים מחמאית בבקשה לחצו כאן. במקרה חמאית ענק, ייחורים ניתן לבצע עם עלים טורפים, אך חשוב להקפיד על הסרת עלים עם הבסיס הלבן, שכן מאזור זה ייצאו הייחורים.

תנאי גידול

צמח חמאית ענק גדל על צוקי אבני גיר, בסביבה טרופית במדינת אואקסקה, במקסיקו. במהלך הקיץ האזור לח וחם, עם גשמים תכופים, ואילו בחורף (ינואר עד אפריל) ישנם גשמים מועטים. הגשמים הרבים בקיץ מאפשרים לצמח לגדול על צוקים הפונים דרומה, כאשר זרימת המים מקררת את פני הצוקים ומסייעת בהורדת הטמפרטורה של השמש הקופחת, ומונעת את התייבשות הצמח. הטמפרטורות באזור נעות בקיץ בין 30 מעלות ביום ל-20 מעלות בלילה, ובחורף בין 25 מעלות ביום ל-15 מעלות בלילה.

עלה חמאית Pinguicula gigantea

עלה חמאית ענק

בניגוד לצמחי חמאית אחרים במשפחה, חמאית ענק גדל באור בהיר מאוד – אפילו שמש מלאה. עם זאת, על מנת מנוע מהצמח להתייבש, יש לשמור על סביבה לחה ביותר כל העת, שכן מחסור בלחות הוא הגורם המוביל באבדן צמחים באוספים, וכן לדאוג לטמפרטורות נמוכות יחסית לעומת הקיץ הישראלי.

חמאית ענק איננו זקוק לתרדמת חורף, אלא יש לגדל אותו בתנאים חמימים ולחים בחורף, אך מעט יותר קרירים ויבשים מהקיץ. עם זאת, תנאים יבשים יכולים להביא לעלים קטנים יותר והאטה מסויימת בצמיחה.

עשו שימוש בתערובת מצע המיועדת לחמאית מקסיקני, כאשר התערובת בעיקר מכילה חומרים לא-אורגנים, כגון חול סיליקה, ורמקולייט ופרלייט. ניתן להוסיף כמות קטנה גם של אבן גיר – בזהירות.

רצוי שעלי הצמח לא יעברו את שולי העציץ, ולכן גדלו את החמאית הענק בעציץ רחב מאוד.

We cannot display this gallery

מקורות

  • D'Amato, P. (2013). The Savage Garden (Revised ed.). New York, New York, USA: Ten Speed Press.
  • Greyes, N. (2015). Cultivating Carnivorous Plants. San Bernardino, California, USA: Natch Greyes.
  • Guitton, Y., Legendre, L., & Adamec, L. (2012, 03). Mineral nutrition in hydroponically-grown Pinguicula. Carnivorous Plant Newsletter, 41, pp. 8-15. Retrieved 05 01, 2020 from https://cpn.carnivorousplants.org/articles/CPNv41n1p8_15.pdf
  • Lampard, S., Gluch, O., Robinson, A., Fleischmann, A., Temple, P., McPherson, S., . . . Legendre, L. (2016). Pinguicula of Latin America. (A. S. Robinson, Ed.) Poole, Dorset, England: Redfern Natural History Productions.
  • Lau, A. B. (1993). The discovery of a new Pinguicula from Ayautla, Oaxaca, Mexico. Carnivorous Plant Newsletter, 22, pp. 26-27. Retrieved 05 01, 2020 from https://cpn.carnivorousplants.org/articles/CPNv22n1_2p26_27.pdf
  • Partrat, Eric; Dr. Legendre, Laurent;. (n.d.). Pinguicula gigantea Luhrs. (E. Partrat, & L. Dr. Legendre, Editors) Retrieved 05 01, 2020, from A World of Pinguicula: http://www.pinguicula.org/pages/plantes/pinguicula_gigantea.htm
  • Pinguicula gigantea. (2020, 04 30). Retrieved 05 01, 2020 from Wikipedia: https://en.wikipedia.org/wiki/Pinguicula_gigantea

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.ysraz.com/plants/carnivorous-plants/pinguicula/mexican-pinguicula/pinguicula_gigantea/

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: